יונת הבית המבויתת היא תוצאה של הכלאות רבות של יונת הסלעים.
יונת הבית הוצגה כציפור מבויתת בשנת 1606.
בישראל אין כמעט יוני סלעים טהורות גנטית.
מספר ימים לאחר הזדווגות, הנקבה מטילה 1-2 ביצים, זמן דגירה כ- 17-19 יום, הגוזלים יבקעו חסרי נוצות כמעט.
הגוזלים ניזונים (מחלב יונים) מזון מעוכל שההורים מקיאים להאכלת הגוזלים, לאחר כ- 5 ימים ההורים מוסיפים למזון המעוכל גם גרגרים.
יונים צעירות מבצעות את המעוף הראשון לאחר כ- 35-37 ימים לאחר הבקיעה מהביצה. היונים הצעירות עוזבות את הקן לאחר כ- 4-6 שבועות.
משקל יונה בוגרת 350 גר'.
יונים אוכלות כ- 10% ממשקל גופן ביום, יונים בטבע יחיו כ- 15 שנה.
יונים מבויתות יחיו כ-30 שנה, יונת הבית היא מונוגמית וזוג היונים חוברים יחד לכל חייהם.
יונים מעבירות מחלות לבני אדם בהם: דררת, פראטיפוס,דלקת ויבריניות,שחפת העופות, דלקת מוח נגיפית מחלות פטרייתיות שונות ועוד פרזיטים שונים בהם קרצייוני יונים.
יונים מהוות מטרד לבני-האדם, מתגודדות בקבוצות גדולות ומייצרות כמות לשלשת רבה.
היונים מתמקמות בקרבת מגורי האדם, במסתורי כביסה , גגות , מרפסות ועוד.
גורמות ללכלוך, ריח רע, והעברת מחלות. הלשלשת מהווה מצע גידול נוח לטפילים.
לשלשת היונים בסיסית, וגורמת להרס של מתכות מגולוונות כמו מרזבים ושלדי מתכת.
רשתות הם אחת השיטות ליישום מניעה ואיטום ממפגעי יונים ובעלי כנף.
הרשתות נוטות להתבלות בחשיפה לקרינת השמש,חשיבות גבוהה להתקנת רשתות איכותיות מוגנות UV.
על המתקינים לעבור קורס עבודה בגובה ולעיתים קורס סנפלינג,בטרם יישום הרשת עליהם לוודא שאין קינים או יונים חיות טרם התקנת הרשת.
רשתות פלדה מונעות בלאי אך יקרות יחסית.
כל פתיחה של הרשת למטרות אחזקה העברת צנרת חייבת להיתפר מידית לשמירת יעילות הפעולה.
דוקרנים הם פסים מנירוסטה, מפלסטיק או מנחושת שמהם בולטים פסים דקים וצפופים שמונעים גישה, נחיתה וקינון של יונים.
הדוקרנים אינם בנויים לדקור את היונה אלה למנוע את חנייתה בשטח הטיפול.
גם הדוקרנים חשופים לקרינת שמש ישירה,חשוב שהדוקרנים יהיו מוגני UV לעמידות לזמן ארוך.
מיושם בשימוש בדגמי בובות של ינשופים, שיטה שאינה פוגעת ביונים אלה מרחיקה אותם מהמקום, (לא חייב ברישוי).
יישום של פסים הולוגרפיים, שהם פסים זוהרים הנתלים רפויים ונצנוציהם כשהם מתנופפים ברוח מרתיעים ציפורים.
יישום דגמי יונים תלת-ממדיים, יונים מקננות הן טריטוריאליות, הצמדת הדגמים למקומות קינון או עמידה אמורה להרחיק זוגות יונים אחרים.